תכנית אב

קרית הטכניון מבוססת על תוכנית אב פיזית שהכין פרופ' קליין בשנות ה-50.

עקרונות התוכנית כללו : כביש טבעת סביב יחידות אקדמיות, תנועת הולכי רגל בלתי מופרעת בתחום הטבעת, פס ירק פתוח לנוף שבקצהו הגבוה מרכז, ואזור מעונות בכניסה.

בעירית חיפה נפתח תיק לתוכנית בנוי עיר 45 (1954 או 1957) שנסגר ב-2006.

תוכנית תבע בעירייה

בצילום: תוכניות הבינוי שהוגשו לעיירית חיפה

 ב- 1965 הוכנה תוכנית אב חדשה ע"י פרופ' גלעד בעקבות תוכנית פיתוח של פרופ' גינזבורג. התוכנית מתייחסת  ליעד של 6,000 סטודנטים ואוכלוסייה כוללת של 8,000 איש.

משנת 1970 האגף לארגון ולתכנון עסק בעדכון תוכנית האב של הקמפוס. התכנית משנת 1973, בעריכת אינג' דוד כהן וארכ.אורליה שולר (קירמאייר) מתיחסת ליעד של 10,000 סטודנטים ו-20,000 משתמשים. התוכנית מציינת שיעדי תוכנית גלעד לא הושגו ומציעה תוכנית מפורטת של הגדלה לאור גידול אקדמי צפוי, לפי צרכי הפקולטות השונות. כמו כן היא מחלקת את הקמפוס ל-9 אזורים לפי אופי וסוג הפעילות : דיור ומתקני ספורט, 3 אזורי יחידות אקדמיות,מרכז,מכוני מחקר,עתודה ומבני מעבר,הנדסאים והכשרת מורים,עתודה. האזור הצפוני והדרומי – רצועות ירוקות. ישנה גם המלצה ליצירת מוקד משותף עם האוניברסיטה בשטח שביניהם.

התוכנית ממשיכה להתעדכן ובמקביל מנסים לקדם תב"ע.

ב-1977 הוגשת גרסה חדשה ל-חפ/1392 אשר גבולותיה כוללים את השטח האצטדיון שכבר "הופקעו" (תוכנית 933), שטחים ברחוב מלל (בכניסה), שטח הצפוני עד ה"ואדי", שטחים של דרך לח"י שהופקע גם (חפ/1303).

עדכון תוכנית האב הבא נעשה ע"פ המלצותיו של פרופ' לוינגר (1978). עיקר התכנית בביטול הקטע המזרחי של חצית הקמפוס ע"י כלי רכב עם דגש של פיתוח סביבתי ונוף כשהאוריינטציה היא להולכי רגל.

תוכנית התב"ע של הטכניון, חפ/1392א, מבוססת עם כן על תוכנית האב משנת 1972 עם השינוי של לוינגר. בתב"ע , שניסתה תחילה להתיחס לכל הקמפוס כשימוש אחד (לא אושר בעיריה), יש חלוקה לשטח לבניה לפי צורכי הקמפוס, אזור ספורט, שפ"פ, דרכים פרטיות ואזור עתודה. התב"ע אושרה ב-1981, אולם כבר לאחר 5 שנים נראה שהתוכנית נוקשה מדי בהתיחס למיקום, יחסים בין בנינים, גובה, שטח. וכך התחיל צורך בשינויים אשר האריכו את משך הזמן לקבלת היתרי בניה . בתוכנית האב הבאה (1986-1989) ישנה קריאה ליצור תב"ע חדשה גמישה.

  ציוני דרך בתהליך הכנת תוכנית האב לפיתוח פיזי והכנת תוכניות מקבילות/משלימות

1953 – תכנית אב (קליין) – בעקבות ההחלטה להקים קמפוס חדש
עקרונות : כביש טבעת,זרועות חוצות,אזורים פנימיים וחיצוניים

1965 – תוכנית אב (פרופ.גלעד) – התמודדות עם טופוגרפיה וזהות
ריכוזיות כלפי המרכז וחיזוקו, הגדרת גבולות היער, הגדרת אופי הבינוי, פתרונות
חבורה וחניה

1972 – תוכנית אב מתוקנת (ע"י אגף ארגון ושיטות)
חלוקה לאזורים, התיחסות לתשתיות, פתרונות מגורים, בי"ס לרפואה
פיתוח תוכניות נוף ותנועה (1977-78)

1986-89 – תכנית אב ע"י משרד אדריכלית הקמפוס בשיתוף עם אדר' יער
שנוי יעוד, הריסה, שיקום, מילוי, פתוח חדש, פתוח בין בנינים, גמישות
ביטול חניה במרכז הקמפוס, הגדרת הטיילת וצירים להולכי רגל
הרחבת מתחם הספורט, פתרונות המגורים, הגדרת אזור ויעד לפריבת מבנים של תעשיות
עתירות ידע, קשר עם סביבת הטכניון
תוכנית אב להנגשה ע"י אדר' י.קפלן

לאחר גלי העליה של שנות ה- 90 הוחלט להכין תוכנית לשנת 2020 עם יעד של 15,000 סטודנטים

1996- הוכן בסיס נתונים ומדדים לחישובי שטחים כבסיס לתוכנית אב חדשה

1997 – הוכנה תוכנית אב לתחבורה ע"י אינג' י.רשטניק

1998 – הוכנה תוכנית פיתוח שטחי חוץ (קפלן-מקלפלין-דיאז)

1999 –  הוכנו תכנות אב למיזוג אויר והסקה (א.אהרוני), לשיקום החורש (ח.בורגר), למערכות חשמל
(י.רומנו)

עיקרי תוכנית האב – הפתרונות הפיזיים

1. ייעול השימוש בשטח הבנוי
2. פיתוח סביבתי
3. השדרה המרכזית
4. מרכז הקמפוס

עקרונות התוכנית

1.  הפיתוח העתידי של הטכניון יתרכז באזור הבנוי היום ע"י תוספת בניה חדשה במקומות האפשריים. שטח מיועד לבניה   בצילום: פוטנציאל לבנייה

2. פיתוח סביבת השטח הבנוי במגמה ליצור מרקם בנוי רצוף, המשפר את הקשר בין המבנים. צמצום שטחי החניה המפוזרים בקמפוס, והפיכתם לאזור גינון ופיתוח להולכי רגל. שמירה על דומיננטיות חורשת האורנים בנוף הכולל של הקמפוס. פיתוח היחס בין  השטחים הבנויים ובין השטחים הפתוחים.

3. פיתוח השדרה המרכזית והארכתה מזרחה ומערבה, כציר תנועת הולכי רגל נוח המקשר נפחי בניה ופעולות אקדמאיות. פיתוח הקשרים הניצבים לשדרה, כדי לאפשר פעילות  ושילוב מבנים המרוחקים ממנה.

 4. יצירת מרכז קמפוס ברור הכולל שירותים לסטודנטים, לסגל ולקהל משתמשים רחב,   ומערכת פעילות אקדמית רב תחומית. פיתוח מרכז הקמפוס, הינו הנושא המרכזי להעלאת רמת השירות, התדמית הפיסית החברתית והמדעית של קרית הטכניון.

5. שיפור מערכות התחבורה והחניה בקמפוס. הקמת רכבל מאזור הצ'קפוסט אל מרכז הקמפוס ומשם לאוניברסיטת חיפה. ארגון החניה בתוך הקמפוס. פיתוח כניסה נוספת לקמפוס מאזור נשר, ופיתוח מערכות תנועה להולכי רגל, הכוללות מעליות ושימוש בצירי תנועה במבנים, כדי לצמצם את הקושי בתנועה הניצבת לטופוגרפיה של הקמפוס.

6. המשך פיתוח מגורי סטודנטים בתחומי הקמפוס השונים – באזור הדרומי -מערבי, המזרחי והצפוני-מערבי, וע"י כך שיפור תנאי המגורים.

7. יעוד שטחים בתוך הקמפוס להשתלמויות קצרות כגון: הדרכת מורים, עידוד נוער שוחר מדע וכדומה. ע"י כך שילוב הטכניון בחיים העירוניים.

8. שילוב הון פרטי בפיתוח הקמפוס על ידי בנית מבנים לתעשייה עתירת ידע. שילוב פעילות עסקית ומחקרית בפעולות האקדמאיות.

9. שימור שני מבנים בעלי ערך ארכיטקטוני – בנין הפקולטה לאוירונאוטיקה ומתחם הפורום והריסת מבנים היוצרים תכסית מבנית גדולה על הקרקע ונפחי בניה קטנים.

 

א.    פתח דבר

התכנית האסטרטגית המוצגת כאן מבטאת את מדיניות התכנון והניהול של קרית הטכניון לשני העשורים הבאים. התכנית נועדה לשמש את הנהלת הטכניון ואת אגפיו השונים לניהול יעיל מתקדם ומתפתח של המרחב הפיסי של קרית הטכניון על מכלול היבטיו לשלושת העשורים הבאים ועד לשנת 2045.

 

עבודת התכנון החלה בשנת 2014 כיוזמה משותפת לפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ואגף בינוי ותחזוקה בצוות תכנון משולב שבראשו עמדו האדריכלים פרופ' שמאי אסיף, פרופ' יעל מוריה וורה צובארי. זאת בעקבות החלטות הועדה לפיתוח פיזי משנת 2012 ו – 2013 לפיהן יש להכין תכנית אסטרטגית חדשה לקריית הטכניון להתמודדות מיטבית עם אתגרי המאה ה -21.

תהליך התכנון לווה על ידי ועדת היגוי עליונה בראשות נשיא הטכניון ובהשתתפות ראשי הערים של חיפה ונשר, נציגי הממשלה, הציבור ובעלי עניין שונים ועל ידי ועדת היגוי מקצועית בראשות מנכ"ל הטכניון ובהשתתפות מתכננת מחוז חיפה ומהנדסי הערים ונציגי הטכניון.

 

התכנית אושרה על ידי חבר הנאמנים של הטכניון בישיבתו ביוני 2015.

1.     חזון

"קריית הטכניון תציב תשתית, דמות ומסגרת מרחבית שתתמוך באורח מיטבי, עקבי ולאורך זמן, במימוש חזון הטכניון – "להוות אוניברסיטת מחקר מדעית טכנולוגית בין עשר המובילות בעולם בפיתוח הון אנושי, מנהיגות ויצירת ידע הפועל לקידום מדינת ישראל והאנושות".

2.     מטרות

תמצית המטרות שגובשו על ידי צוות התכנון וועדות ההיגוי:

1.     טיפוח ההון האנושי והחברתי

2.     בסיס לחדשנות, טכנולוגיה מתקדמת ומצוינות

3.     יצירת שיתופי פעולה ותחרותיות בינלאומית

4.     חיבור לשילוב עם הערים חיפה ונשר ואזור הצפון

5.     הובלת קמפוס מוביל בנושאי קיימות, בטיחות ובריאות

6.     מיצוב הקמפוס כמעבדה חיה לחדשנות, מחויבות ואחריות

7.     חידוד יכולת ההסתגלות לשינוי חוסר וודאות

8.     הצעת דמות מרחבית ברורה, קריאה ומזמינה לקמפוס.

9.     שכלול המורשת האדריכלית והנופית

10. פיתוח בית אינטלקטואלי

 

תכנית אב אסטרטגית עד שנת 2045- TechnionCity21

1. התכנית כמנוף למצוינות אקדמית

התכנית גובשה במטרה לייצר תשתית ומרחב המעודדים מצוינות אקדמית, חוויה תוססת מזמינה ואטרקטיבית המעודדת יצירתיות, שיתופי פעולה, יצירתיות ועשייה בכל רחבי הקמפוס. זאת מתוך תפיסה כי החווייה והיצירה האינטלקטואלית נפרסת על פני מרחב הקמפוס כולו ובכל שעול היממה – בחדרי הכתות והמעבדות אך גם מחוצה להן, במעונות, בבתי הקפה, באזורי הספורט, בשדרות, בשבילים ובמרחבי הפנאי.

חידוש הסביבה הקיימת ופיתוח סביבה מזמינה, יעילה וחכמה המנוהל באפקטיביות וביעילות נועדה גם לייצר תשתית מרחבית מיטבית להתמודדות עם אתגרים העומדים בפני מוסדות אקדמאיים בכלל ובפני הטכניון בפרט בעת הזו, אשר לרבים מהם ביטוי מרחבי –  בהיקף השטח הבנוי ובאופן השימוש בו:

  • תחרות בינלאומית גבוהה בין מוסדות אקדמאיים מובילים על סטודנטים וחוקרים מצטיינים.
  • שינוי אופי הלימוד והעבודה של סטודנטים וחוקרים צעירים (דור ה – Y) והצורך בגירויים אינטלקטואלים חדשים לקידום מצוינות ובהתאמת סביבות הלימוד והמחקר.
  • מעבר לשימוש בטכנולוגיות חדשות ודיגיטציה במחקר ובהוראה המצריכים תשתיות ומרחבים חדשים.
  • שינוי תפיסת ההוראה לרבות מעבר מהנחלת ידע להנגשת הידע המביא לשינוי במרחבי הלימוד.
  • טשטוש גבולות בין שדות מחקר ושינוי באמצעי מחקר לרבות הגברת השימוש באמצעי מידול וסימולציות משותפים למספר דיספלינות והצורך במרכזי תשתיות ומחקר משותפים.
  • שינויים בכלכלת ההשכלה הגבוהה, באופני גיוס משאבים ובעלויות נדרשות לתשתיות, טכנולוגיה ושירותים.
  • דגש ההולך וגובר באוניברסיטאות מובילות בעולם למחקר, הוראה ופיתוח בנושאי קיימות וסביבה (sustainability) המדגישים את תפקיד המוסדות האקדמאיים בהקשר זה.
  • דגש הולך וגובר על דיון בתפקיד המקומי של מוסדות להשכלה גבוהה בערים והקהילות שבתוכם הם נטועים.

על ידי התייחסות לאתגרים אלו ובאמצעות שדרוג התשתית הקיימת וניהולה ופיתוח תשתית פיזית גמישה, מבקשת התכנית לקדם סביבה אקדמית חדשנית, תוססת ונעימה הן עבור משתמשיה והן עבור הקהילות והסעירם סביבה, אשר תמשוך אל הקמפוס סטודנטים מעולים, חוקרים מצטיינים ברמה בינלאומית ועובדים איכותיים ומסורים ולייצר עבורם מסגרת ותנאים ליצירה ולשיח פתוח ופורה.

2. התהליך

תהליך התכנון הוגדר כתהליך ספיראלי ובו העמקה ופירוט הדרגתי. תהליך רפלקטיבי אשר כלל הערכה ולימוד מתמידים בד בבד עם תהליכי השתתפות וחשיפה למשתמשים השונים – לסטודנטים, עובדים, חוקרים, תושבי הערים ליפה ונשר, הנהלת הטכניון וראשי הערים.

3. קידום 3 תכניות

התכנית האסטרטגית הוכנה כחלק ממהלך כולל של הכנת 3 תכניות שביקשו ליתן מענה לצרכים קצרי וארוכי טווח במקביל. התכנון המקביל איפשר קפיצה בין קני מידה,  בין הווה ועתיד קרוב ורחוק,  בין Bottom Up – Top Down. התהליך אפשר גם היזונים חוזרים, גמישות ושינוי והתחלה מיידית של מימוש מטרות תכנית האב האסטרטגית כבר בשלב הכנתה.

• תכנית אב אסטרטגית – אמצעי לקבלת החלטות מהירות ואחראיות בעולם משתנה. התכנית מציעה כלים ואסטרטגיות לחידוש, שדרוג ופיתוח הקמפוס – הבנוי והפתוח ומסגרת מרחבית לקביעת סדרי עדיפויות, יעדים והתאמתו לאתגרים חדשים צפויים ובלתי צפויים.

• תכנית מתאר מפורטת –  כלי סטטוטורי, גמיש ומאפשר. בקרה על השפעות חיצוניות. התכנית תבוא במקומה של תכנית המתאר המאושרת הקיימת, תכפיל את היקף זכויות הבניה המאושרות כיום לקריית הטכניון ותהווה כלי גמיש להוצאת היתרי בניה ומסגרת תכנונית מתאימה לצרכי השעה ותפיסות תכנון עכשוויות.

• שיפור פני הקמפוס–  כלי למעורבות והתערבות של סטודנטים, חוקרים, עובדים והציבור הרחב לחיזוק ההתמצאות, הנגישות, המרחב הציבורי והחיים בקמפוס.

מצורפת חוברת תכנית האב ל- 30 השנים הבאות לפיתוח קמפוס הטכניון- TechCity21

TechCity21

רצ"ב תוכנית מתאר קיימת ותוכנית מתאר מוצעת

תוכנית מתאר קיימת ומוצעת

סרטון וידאו- הצעה לבינוי עתידי

[

נספחים להורדה:

סקר מורשת מוסדי- חלק א'

סקר מורשת מוסדי- חלק ב'

סקר מורשת מוסדי- חלק ג'

תשריט נספח ניקוז

תשריט נספח מים

תשריט נספח נוף

תשריט נספח ביוב

מצב מוצע

נספח תנועה

נספח נופי חתכים

תקנון תוכנית מתאר ספטמבר 2016

נספח מים, ביוב וניקוז ספטמבר 2016